מה אתם עושים כשאתם רואים שהילד או הילדה שלכם עשו טעות?
לבשו את החולצה הפוך, כתבו אות בצורה "לא נכונה", טעו בחישוב של תרגיל או בבניה של דגם?
האם אתם מיד מוחקים ומבקשים לתקן? או אומרים "יש כאן טעות, תשימי לב?" או אולי אתם מחכים קצת שהילדים ישימו לב בעצמם?
כשילדים עושים "טעויות" הם במקרים רבים מראים לנו כיצד הם חושבים ומבינים את העולם ואת החוקים שלו.
למשל, רואים אצל ילדים בגן חובה שאם הם יכתבו את שמם בצד השמאלי של הדף הם יכתבו אותו משמאל לימין וזה למה?
כי הם יודעים שכאשר הם בצד הימני של הדף הם כותבים מצד ימין לשמאל ולכן ההגיון הילדי אומר שבצד השני זה הפוך.
אפשר להתייחס לכך כאל "שגיאה" ואפשר להתייחס לכך כאל צורת חשיבה יחודית שמאפיינת ילדים.
כשאנחנו כמבוגרים עוצרים ומחכים רגע לפני שאנחנו מגיבים, יש לנו הזדמנות פז לנסות להבין איך הילדים חושבים- כך נדע מה הם יודעים ומה הם עוד צריכים ללמוד.
אם אנחנו מגיבים מהר מדי ("תמחקי את זה", "טעית, תתקן", "לא כותבים את זה ככה", "אני אמחק לך ותכתוב מחדש") המסר שעובר לילדים הוא שכדאי להימנע מטעויות.
מסר כזה יכול להוביל ילדים רבים לחשוש מהתנסות ולהימנע מהתנסות חוזרת.
כשאנחנו מבינים מה היתה המחשבה מאחורי אותה "טעות" נוכל לנצל את ההזדמנות כדי לפתח עם הילדים שיח שיוביל ללמידה משמעותית, למשל: לשאול את הילדים שאלה שתכוון אותם להסתכל שוב, לבדוק את מה שעשו, להשוות, לזהות מה שונה, להגדיר במילים ולהציע רעיונות חדשים.
אז מה עושים? נושמים עמוק ולא נבהלים.
כשאנחנו עוצרים לרגע את התגובה האוטומטית שלנו ומאפשרים שיח נעים עם הילדים לגילוי ה"טעות" אנחנו גם נותנים כבוד למה שהילדים כן עשו וגם מעבירים מסר מאד חשוב לכתה א' ולחיים בכלל: מי שמנסה לפעמים טועה וזה ממש בסדר ואפילו נפלא כי רק ככה לומדים דברים חדשים.
פעילויות מומלצות כדי להתנסות בטעויות נהדרות: "דפי זהב" , "סולמות ומשימות", "גלידה חלומית", "באולינג משפחתי" ועוד ועוד.
והמלצה לספר נפלא שמזמין אתכם לדבר עם הילדים בדיוק על זה: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" מאת ד"ר סוס.
הילדים שלכם עשו טעות נהדרת שלמדתם ממנה יחד? שלחו לנו את הסיפור שלכם למייל contact@alefim.com
שלכם,
יעל וכנרת
